שימושון לעורך הלשון

הגהה - כמה ולמה?

בתחום התוכן בכלל ובעריכה לשונית בפרט, כמו בכל עבודה כתובה, ההגהה השנייה היא החשובה ביותר, כי זו הגהה עצמית.
כך אפשר להבטיח שלא יחמקו מן העין שגיאות כתיב, שגיאות דקדוק או סתם טעויות הקלדה מרגיזות שלא הבחנת בהן בקריאה ראשונה.

"שיר בלי ניקוד - כמו כלה בלי ריקוד", כך הפליא לתאר ש"י עגנון. מלבד ה"למה", יש גם "איך":

לעולם אין להסתמך על תוכנת ניקוד אוטומטית, מפני שהיא לא מזהה הקשרים. אין תחליף לאדם מיומן ומקצועי שמבצע את המלאכה על בוריה. יש כמה תוספי ניקוד פשוטים, חינמיים וידידותיים לתוכנת Word שבאמצעותם קל ונוח לנקד שירים (ולא רק), נוסף על השיטה המסורתית באמצעות קיצורי המקלדת.
 

גם בעריכה לשונית, כמו בחיים, אין חכם כבעל ניסיון. 

יש עורכים שנוהגים לתמחר את עבודתם לפי שעה, לפי מספר המילים בקובץ נתון או לפי גיליון דפוס (ג"ד): 24,000 תווים, שהם כ-4,000 מילה. זוהי יחידת חישוב היסטורית המשמשת עד היום בהוצאות ספרים ובארגונים.

אני אישית נוהגת לקבוע תעריפי עריכה לשונית לפי מספר המילים בקובץ על פי רוב, בעיקר במקרה של ניקוד, מאחר ששכר שעתי או ג"ד אינם משקפים תמיד את מידת ההשקעה הנדרשת, וקשה להעריך מראש כמה זמן יידרש לשם כך. עם זאת, אפשר גם לקבוע מחיר כולל לפי סוג העבודה, רמת הקושי והיקף החומר, בעיקר במקרה של פרוזה ועבודות אקדמיות.
 

המילון המקוון רב-מילים:

אתר זמין, נוח וידידותי המתעדכן באופן שוטף לפי כללי האקדמיה ללשון העברית. השימוש מחייב מינוי חודשי, ויש הסדרים מיוחדים למוסדות ולארגונים.

www.ravmilim.co.il

מאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית:
כשלא בטוחים אם למילה מסוימת יש חלופה עברית תקנית או אם יש מילה מסוימת שמתלבטים לגביה, תמיד כדאי לבדוק כאן. 

hebrew-terms.huji.ac.il

תוכנת ניקוד מומלצת וחינמית:
לנקדנים ולחובבי ניקוד.

www.nakdan.com/nakdan.aspx
 

ים "קורא" ספר שאמא ניקדה, כשהיה בן חצי שנה